הכותל

עיתונאית מחו"ל מבקרת בכותל המערבי ומסתכלת בעניין על המתרחש.
היא רואה יהודי קשיש, שבדיוק סיים להתפלל, מקפל את הטלית ומתחיל ללכת משם.
"סלח לי", אומר העיתונאית, "האם אפשר לשוחח איתך?"
"בבקשה", אומר לה היהודי החביב.
"באיזה תכיפות אתה מתפלל כאן?"
"כל יום", אומר לה הקשיש, "מזה ארבעים שנה."
"ולמה אתה מתפלל?", היא שואלת.
"אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו בשלום בלי ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע בשלווה ובביטחון."
"זה ממש נהדר", משיבה בהערצה, "ואיך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה?"
היהודי אומר, "כאילו אני מדבר לקיר…"